החלטה בתיק ב"ש 789/08

1.         נגד המשיב הוגש כתב אישום, הכולל שני אישומים חמורים, האחד עוסק בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, עבירות בנשק, סחיטה באיומים, יריות באוזר מגורים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הסתייעות ברכב לשם ביצוע פשע, ונהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח; והאישום השני עניינו החזקת סם מסוג חשיש בכמות של מס' קילוגרם, שלא לצריכה עצמית.

2.         עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו.

3.         אין מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב, אשר עובדותיהן תפורטנה בקצרה להלן:

            א.         עובדות האישום הראשון :

עובר לתאריך 30/04/08, פנה המשיב לאדם בשם הייתם ח'טיב, אשר לפי ידיעתו, החזיק באקדח ללא רישיון, וסיכם עימו כי הלה יסייע בידו לגבות חוב בסכום של 2,400 דולר, מאדם אחר, באמצעות שימוש באקדח.

בתאריך 30/04/08, הגיע המשיב, ברכב השייך למעבידו, אשר בו נהג ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח, לביתו של הייתם ח'טיב ויחדיו נסעו השניים, בשעת לילה, לאחר חצות, כשברשותם האקדח, לביתו של החיב, בכפר טורעאן.

בדרכם אל בית החיב, מסר הייתם את האקדח הטעון למשיב, אשר נהג ברכב כשהוא  נושא עליו את האקדח.

בהגיעם לביתו של החיב, דרך המשיב את הנשק, ירה שבע יריות לעבר ביתו, במטרה להפחידו ולגרום לו לשלם את החוב הנטען, והשניים חזרו לנצרת, כשהייתם נוהג ברכב.

סמוך לשעה 02.00, נעצרו המשיב והייתם בנצרת לבדיקה שגרתית. כאשר נתבקשו על ידי אחד השוטרים להציג תעודה מזהה, סגר הייתם את דלת הרכב והחל להמלט מן המקום. בהמשך קפצו המשיב והייתם מן הרכב, תוך כדי נסיעה, והרכב המשיך בנסיעה עד שהתנגש במחסום בטון ונעצר.

            ב.         עובדות האישום השני :

על פי האישום השני, עובר לתאריך 01/05/08, החזיק המשיב בביתו בנצרת, סם מסוכן מסוג חשיש בכמות של מס' קילוגרם. ביום 01/05/08 נתפסה בביתו כמות של 492.83 גרם סם מסוג חשיש, שהם חלק מן הכמות שפורטה לעיל, שהוחזקה על ידו עובר לתאריך זה.

4.         אין חולק כי העבירות המיוחסות למשיב מקימות עילה למעצרו, (לגבי חלקן אף קיימת חזקה סטוטורית בדבר מסוכנות המשיב).

5.         כידוע, על פי הוראות החוק, מצווה בית המשפט לבחון קיומה של חלופת מעצר אשר יש בה כדי להבטיח את תכלית המעצר, בטרם יורה על מעצרו של הנאשם.

            לגישת המבקשת, אין במקרה זה חלופה כלשהי שיש בה להפיג את הסכנה הנשקפת מן המשיב, ולמסקנה זו, לטענתה, ניתן להגיע גם מבלי לקבל תסקיר מעצר.

ב"כ המשיב מיקד את טענותיו בקיומה של חלופה ראויה. לטענתו, למשיב אין עבר פלילי, מדובר באדם נורמטיבי, אשר נקלע למצוקה כלכלית, הוא הודה מיד, שיתף פעולה בחקירתו ואף הוביל את השוטרים, מיוזמתו, אל הסמים שנמצאו בביתו.

ב"כ המשיב עתר לשחררו בתנאים מגבילים לביתו בנצרת, בפיקוח משפחתו.

6.         ב"כ המשיב הפנה לפסיקה, חלקה מן העת האחרונה, במקרים לשיטתו, דומים ואף חמורים מן המקרה שבפני (כגון בש"פ 3198/08, פרקש נ. מדינת ישראל, ובש"פ 663/08, סרחאן נ. מדינת ישראל), בהם הורה בית המשפט העליון לבחון חלופה לשם שחרורם של נאשמים, בתנאים מגבילים, חרף חומרת המעשים שיוחסו להם.

7.         לאחר שעיינתי בפסיקה אליה הפנו הצדדים, שוכנעתי כי אין מקום לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר כלשהי, ואינני רואה גם מקום לקבלת תסקיר מעצר, בפרט כאשר החלופה המוצעת על ידי המשיב איננה ראויה, על פניה.

8.         חומרת העבירות הינה אכן שיקול אחד בלבד בהערכת הסכנה הנשקפת מן הנאשם. לזכותו של המשיב עומד עברו הנקי, אך גם בו, אין כדי להפריך את הסכנה הטמונה בו, לאור מעשיו.